מה זה וידאו תדמיתי באינטרנט

מה זה וידאו תדמיתי  באינטרנט

סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק בינוני או קטן בעיני הלקוח האפשרי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית יש את הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" על גבי הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית הינו מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט או בסלולרי.



סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית אשר נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד יותר מכול לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:





אין צורך בתקציב נרחב להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.

טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.

הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.

בין אם שליחה דרך קישורית באי-מייל, או באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד האפשרי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מגדר ושכבה סוציואקונומית.

ירידה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן ירידה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).



סרטי תדמית מסווגים לכמה סוגים:







סרטי קידום מכירה



- יצירת סרט לקידום מכירות של מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה ואולי בפגישה עסקית. הסרט יכלול את יתרונות המוצר ויסקור את השימוש.



סרטים לגיוס הון



- יצירת סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיתוח מוצר עתידי.



סרטי הסברה \ הדרכה



- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ו\או אופן ההרכבה שלו ו\או נקודות לשימוש זהיר.



סרטוני מוצר



- סרט המתאר מוצר ספציפי של חברת השכרה מסוימת. סרט הזה באופן כללי יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.



סרטון תדמית כללי



- שנועד להציג את חברת ההשכרה, מגוון מוצריה ואולי שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות שלא מכירים.



לסרט תדמית, גם אם הוא קצר, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להנחיל מסר דרך כמה חושים ביחד ובכך יתרונם המשמעותי על כל אמצעי פרסום אחר.



נכון להיום גולשים באתרי רשת מגיבים באופן חיובי פי 2.



עקרונות להפקת סרטון תדמית





תסריט



את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, היא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות הינו יוקרן. בחירתו של תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.



תסריט הינו מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או משחק המחשב על פי סדרם. תסריט יכול לסמוך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו, או שהוא עיבוד של יצירה קיימת כמו רומן, מחזה או סיפור קצר. ישנם סוגים רבים של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת או סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך כולל וכלה בסדרה טלוויזיונית.







מבנה התסריט





תסריט מחולק לשורה עם סצנות, שבכל אחת מהן כלול מספר רציף של הסצנה, סימון של מדינה ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו עם יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מדינה ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון מעבר בין הסצנה לזו שאחריה.



לרוב, מאושר כי סצנה או שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ארוכה יותר, המתארת שלב בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). ברוב המקרים, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.



תסריטי קולנוע, במיוחד כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בצורה כלל לפסילתם יותר לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס אודות אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים עבור הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח רחב משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד של הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. ישנן תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.



התסריטים נבחנים גם על פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נחשב בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זהו בדרך כלל גם אורכם, בדפים, עם תסריטי קולנוע.



תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים על גבי כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע בזמן צילומי הסרט.





שלבי התסריט



ממילא כל תסריט עובר בצורה כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.





סינופסיס



תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים עם ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס למשוך את תשומת לבם של קרנות ואולי מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה לעיתים "תסריט דוגמה" או "תסריט ספקולטיבי".





טריטמנט



מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות של ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אבל עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען של הדמויות. הטריטמנט נכתב כדי להעניק לקוראים רושם מדויק יותר באשר לאופיו עבור התסריט המלא, וכן הזדמנות לכותב לעסוק ולשכתב את המבנה ביתר קלות.





תסריט



התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פחות או יותר, על חמש גרסאות שעבר אותו התסריט.





תסריט צילומים



תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד אודות ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לא רק את תיאור הסצנות והמתרחש בהן כי אם גם את האופן בו קיימים לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים של קטעי הצילום המגוונים בסרט.





עיבוד התסריט



לעיתים קרובות, עיבוד התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי בין או כמה אנשים, שלעיתים אינם משתייכים לכותב המקורי של הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, באופן מיוחד כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט במשך עיבודו מהתבנית הקודמת.



בהוליווד, ולעיתים קרובות גם במקומות רבים אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי או כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים בנקודה ספציפית להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.



ישנם תסריטאים הנשכרים כדי לבצע כתיבה מחדש עם תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים בגלל ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה נוספת כזו נפוצה בשלב של ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להסב טריטמנט לתסריט באורך מלא, או בזמן ש המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון הזה ישנם תסריטאים מורכבים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, ועוד ועוד. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.



הליכים של שכתוב התסריט נפוצים במידה רבה מאוד בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על ככה שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו אודות ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה לפני הטיסה.





סוגי תסריטים



חלק ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים באמצעות "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה עם המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג של תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.





מסיבה זאת, אפשר להתוות עד כמה סוגים בסיסיים של מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. אלה משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הקיימים באגדות עם) עם פיתוחים ותוספות שוליים:





אקספוזיציה: זהו שלב ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני על זה. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, בדרך כלל פעמיים (Establishment).  נמצא כאן , אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, ניתן להאמין כי בהמשך הסרט יתגלה כי הוא חולה. המידע כולל בתוכו בדרך כלל מאפיינים אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).

מסיבה מחולל: לאחר כמה דקות, בדרך כל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור לייצר לעצמו מטרה. הבילוי המחולל זורק את הגיבור מהמצב עם נוחות ומכריח אותו בעבר לצאת למשימה.

הבעיה: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן לא ארוך אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך הסרט כולו. בדרך כלל, הבעיה הנה מטרה מסוימת או שמא דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.

המכשול: המכשול הטיפוסי הוא "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו משום שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. לדוגמה, הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור לבצע פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי או שמא דימוי לא רלוונטי של הגיבור.

מסדרונות הזמן: במקרים רבים, בשביל לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן שבה על הגיבור להשיג את מטרתו. מסגרת הזמן משמשת בדרך כלל גם על מנת להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.

סדרת הניסיונות: ברוב המקרים, עושה הגיבור מספר ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות אלו מביאים אותו למסקנה כי עליו לשנות את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה על מנת להתגבר על קשייו.

האשליה או הסיום הכוזב: בסרטים רבים מספור, כולל הסיפור אפילו שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את את עצמם שהבעיה באה על גבי פתרונה והסיפור בא אל קצו. נדבך עלילתי זה שכיח בסוגים רבים עם סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם זה; בסרטי מתח או שמא אימה שלב האשליה הוא זה בו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.

שיא: שיא העלילה מגיע בדרך כל זמן לא רב לפני סופה. בנקודת השיא עבור הסיפור מתנגשים בצורה כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, כאשר הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, נסיבות ומדובר בטרגדיה, הינו נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.

התרה: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך כמה שניות ואף דקות. לדוגמה, בסרטי פעולה, שלב זה יוצר אפשרות לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר בגלל הלקחים המוסריים






פסקול מוזיקלי



בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב על גבי מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש באופן כללי יצליח לשעמם. במקרים רבים מומלץ לבחור בשיר מוכר או במנגינה קיימת ואין הכרח להכין עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אבל לשם כך קיים להסדיר את עניין זכויות היוצרים.





קריינות



הקריינות היא העורק הראשי של העברת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך קיימים לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.





צילום



סרט תדמית קיימים לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), על ידי צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.





ראיונות והכנת מרואיינים



ההופעה נגד מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהוה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שלא לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות כלל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא תנאי התקבלות חשוב והכרחי אודות מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו של המראיין חשוב באופן מיוחד ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.





בימוי ועריכה



השלב הקריטי בהפקת כל סרט נמצא בחדר העריכה. כדי להוציא תוצאה טובה לסרט בן 5 דקות, חברת הפקה מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אפילו יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים ביותר ושזירת הפאזל הם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי הוא תנאי יסודי להפקה מלוטשת.





פשטות



אודות הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות הן לא משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי על גבי הסרט להתאים לקהל מגוון. בספר מומלץ לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן גם לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט במקרים רבים היא חד-פעמית. לא חוזרים אחורה ובשום אופן לא עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, פשוט ומדויק.





קצב



סרט בקצב איטי הוא בעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. בזמן ש מקפידים על כל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, יש מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל באמצעות קולנועית אפקטיבית מהירות מהיר ומעניין.





אורך הסרט



סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם יכול להיות של 15 עד 20 דקות, אולם זהו זמן ממושך מדי כאשר מדובר בסרט תדמית המיועד לצפייה ביתית או שמא לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח על גבי גבי דיסק לצפייה אישית, טוב במידה ולא יחרוג מעבר לחמש או שש דקות. לעיתים די אפילו בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה לא ארוך יותר, כך גם עשייתו תהיה הרבה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר להפיק סרטון של עשר דקות מאשר עם ארבע או 5 דקות.





מקוריות



עיקר חשוב – על גבי הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות קיימת נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף בעצם חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ארוכה למדי, של הפקת סרטים לארגונים דומים – במקרה מעין זה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע עבור ייצור סרטים זהים דמיון מוגזם ספציפי לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שלא להתפתות – ואפילו לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.





לוחות זמנים



הפקת סרט היא תהליך מורכב. אפשר, נכון, במצבים מיוחדים, להפיק סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. גם שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד מול הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, מוצלח אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב של המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.





תכנון מהלך ההפקה



את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד על שיתוף פעולה כולל עם מנהלי הפקת המוצר, בשביל שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. קיים להכין את אתרי הצילום מראש על פי דרישות ההפקה, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. אם סיימת תואר שני ומדובר ביותר מאשר יום צילום אחד, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום ספציפי לשני, שכן, צילום חומרי הגלם איננו בהכרח על פי סדר כרונולוגי עם השתלשלות הסרט כך שכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.





בחירת חברת ההפקה



הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים נופלים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם הנה בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אפילו נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי התמצאות שיווקית, אין הם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.